#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גזרו על שבות בין השמשות?	"קיי""ל כרבי דלא גזרו על שבות בין השמשות, והיינו דוקא לצורך מצוה או לדבר דחוק שהוא טרוד ונחפז או דבר שהוא הפסד מרובה (מ""ב ס""ק ה', שעה""צ ס""ק ה') [ויש שביארו ההיתר דאם לא יתירו לו נמצא שהוא מצטער בשבת (שעה""צ ס""ק ד')]"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שבותים לא התירו אפי' בין השמשות?	"1) פחות פחות מד' אמות (מ""ב ס""ק א')<br>2) לערב עירובין תחומין אפי' לדבר מצוה (מ""ב שם)<br>3) מלאכה שאצל""ג (מ""ב שם) [וע""ע בריטב""א (עירובין ל""ה) דמשמע דמקיל במלאכה שאצל""ג, וכן משמע מהרשב""א והר""ן (ר""י באק)]<br>4) כלאחר יד (תוס' ישנים עירובין ל""ג ע""א, ר""י באק)"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מצות מקילין בבין השמשות?	"מבואר דכל מצוה שמתירין לו לעשות עירובי תחומין בעבורו [כגון לקבל פני חבירו או לטייל] ג""כ מתירין לו לעשות שבות בעבורו בין השמשות, וממילא די במצוה כל דהו שמוסיף לו עונג שבת וא""צ מצוה רבה, וכן מבואר במגיד משנה (ביה""ל ד""ה מותר)"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מפרישין מעשרות בין השמשות?	"איתא במתני' דרק מפרישין דמאי בין השמשות ולא ודאי, וביאר הב""י בדעת הטור דלצורך שבת או אם הוא טרוד ונחפז מותר להפריש אפי' ודאי בין השמשות והא דתנן דמפריש דמאי לבד היינו כשאינו לצורך שבת, אכן הערוה""ש (סעי' ג') ביאר הטור דאפי' לצורך שבת אינו מותר אלא דמאי ולא ודאי דאין זה צורך כ""כ שהרי אפשר לאכול פירות אחרים [ומיהו זה ודאי אם אין לו פירות אחרים פשוט דמותר לו להפריש אפי' ודאי]"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא חיישינן לתוספת שבת?	"כן הקשה הפמ""ג (מש""ז) למ""ד תוספת שבת דאורייתא (שו""ע לעיל סי' רס""א), ותי' הביה""ל (ד""ה מותר) אה""נ צריך לפרוש מעט סמוך ללילה [וה""ה באמירה לנכרי אינו מותר סמוך לחשיכה ודאי]"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בב' שבותים?	"הרע""ב (עירובין פ""ג מ""ג) כתב דגזרו על ב' שבותים בין השמשות, והשיג עליו רע""א דמבואר דלא גזרו אפי' על ב' שבותים דמתירין לו להשתמש באילן ולהוציא מכרמלית לרה""ר, ותי' האבן העוזר דשאני התם דהשבותים הם זה אחר זה וכל רגע ורגע יש להסתפק אם הוא חול, אמנם כל זה הוא בשיטת רש""י אבל לפי תוס' והתוה""ר לא גזרו על ב' שבותים אפי' בבת אחת (מ""ב דרשו)"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בבין השמשות ע""י גוי?"	"לצורך מצוה וכו' מותר אפי' מלאכה דאורייתא [או מלאכה שאצל""ג וכו'], וכתב הט""ז (ס""ק א', ומובא במ""ב לעיל סי' רס""א ס""ק ט""ז) דמותר לו להדליק נר יארצייט בין השמשות, ומשמע מפמ""ג (א""א) דשלא לצורך מצוה מותר לומר לו לעשות שבות דרבנן (שו""ע, שעה""צ ס""ק ב'), וכן מפורש בתהל""ד (סי' רס""א ס""ק ג') ע""פ הט""ז לקמן (סי' שמ""ט ס""ק א'), אמנם הט""ז שם מקיל פחות פחות מד' אמות בכרמלית בין השמשות, והמ""ב (שם ס""ק י""ט) אינו מקיל כהט""ז אלא במקום מצוה, וי""ל דהמ""ב כאן מקיל דוקא כאן דהוי ע""י עכו""ם א""נ פחות פחות מד' אמות חמיר טפי [ובמ""ב עו""ז (משנת שעה""צ) מעוררו שיש סתירה בדעת הפמ""ג] (ר""י באק)"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר קיבל שבת?	"פשוט דאם הציבור קבלו שבת אסור לו בכל השבותים דהוי כמו שבת ממש (מ""ב ס""ק א'), אמנם מבואר במ""ב לעיל (סי' רס""א ס""ק כ""ח) דהיינו דוקא ע""י קבלת ציבור אבל יחיד שקיבל עליו את השבת אינו חמור יותר מבין השמשות ועדיין יהא מותר לו לעשות שבותים בין השמשות [וביחיד שקיבל עליו שבת מותר ע""י גוי אפי' שלא לצורך מצוה]"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבין השמשות של מוצאי שבת?	"המג""א מסתפק אם מקילין בו כמו בין השמשות דערב שבת, והבית מאיר ס""ל דאין חילוק ביניהם. המג""א רצה להביא ראיה מסי' שפ""ו דמחמירין, ודחה הבית מאיר דהתם שאני דמיירי בקונמות דאורייתא ומחמירינן, ועוד הביא המג""א ראיה מסי' תקס""ב בתענית, ודחה הבית מאיר דהתם החמירו משום מנהגא דאין אנו בקיאין בו ואינו מדינא [והגר""א ס""ל דמחמירין מדינא דאינו יכול להקל כבין השמשות דר' יהודה וגם לילך לקולא דספיקא מותר דזהו ב' קולות], והביה""ל (ד""הד בין) מדייק מרמב""ם דביה""ש דמוצש""ק מותר דדוקא בעיצומו של יום אסור, וכן משמע מרשב""א [ותוס' רבינו פרץ בעירובין הביא מחמירים (ר""י באק)], וכן נקט הערוה""ש (סעי' ד') דאין חילוק, אמנם הכריע הביה""ל דאין להקל אלא בודאי בין השמשות והיינו דוקא בין השמשות דר' יוסי אבל לא יכול להקל בבין השמשות דר' יהודה וא""כ אין להקל אלא סמוך ממש לצאה""כ {וכמעט נפל ההיתר לבירא} [ומכאן מבואר דהמ""ב ס""ל דאינו יכול להקל בזמן דהוי יום לר""ת והוי לילה להגאונים, ודלא כהאג""מ דס""ל דכל משך הזמן בין הגאונים לר""ת הוי בכלל בין השמשות, וחידוש הוא דלכאורה הוא רק מח' הפוסקים ואינו שייך להקולה דבין השמשות (ר""י באק)], ועי' במ""ב לקמן (סי' תרכ""ג ס""ק ג') בשם הנוב""י דמשמע דאינו מקיל באמירה לעכו""ם בין השמשות להדליק נרות בשעת נעילה"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשה שכבר הדליקה נרות לשבת וזכרה שצריכה לעשות עוד דבר לשבת, מה הדין?	"נראה דאם צריכה לכבות נר [דאין זה מלאכה שאצל""ג דהוי גחלת של מתכת] או צריכה ליתן דברים מבושלים לתוך התנור וכדומה או צריכה לטלטל מוקצה מותר אפי' בין השמשות {וזהו אפי' אם הבעה""ב כבר קיבל שבת בפה ובלבד שהציבור עדיין לא קיבלו שבת}, ואם צריכה להדליק נר בחדר וכדומה [אפי' אם אינה טרודה כ""כ רק מתענג על ידה והוי לצורך מצוה (מ""ב ס""ק ז', שעה""צ ס""ק ח')] מותר לומר לגוי בזמן בין השמשות"	סימן שמב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא צריך להוציא דבר בין השמשות?	יש להקל בבין השמשות בכל כרמלית להוציא לצורך מצוה או דבר נחוץ מאד, וזהו אפי' אם הוא כבר קיבל שבת	סימן שמב סעיף א		
